ג’יו-ג’יטסו ברזילאי הוא אמנות לחימה מבוססת היאבקות שמקורה בברזיל. היאבקות מתייחסת לקרב קרקע, וליבה של ספורט זה היא שליטה על היריב על הקרקע. הדבר מתבצע באמצעות כניעות (טכניקות הכפשה או כניעה). כמה דוגמאות לכך הן נעילות מפרקים (בזרוע או ברגל), חניקות, או טכניקות לחץ על שרירים. בפועל, כמעט כל דבר יכול להיחשב ככניעה, כל עוד היריב מוותר ומכניע את עצמו. ג’יו-ג’יטסו ברזילאי ידוע גם בשם קרב קרקע.
זוהי אמנות לחימה שבה אדם קטן יכול לנצח יריב גדול יותר. בדרך כלל, שליטה על היריב קלה יותר על הקרקע מאשר בעמידה. לכן, ג’יו-ג’יטסו ברזילאי מתמקד ביכולת להכניס את היריב לקרקע ולשלוט בו שם. על הקרקע ניתן לנצל את כוח המשיכה וטכניקות מנוף. בתרגום מילולי מהיפנית, ג’יו-ג’יטסו משמעותו "האומנות הרכה" או "האומנות הגמישה", ובפורטוגזית מכונה Arte Suave.
ההיסטוריה של ג’יו-ג’יטסו ברזילאי
ג’יו-ג’יטסו ברזילאי שואב את שורשיו מהג’ודו היפני. בסוף המאה ה-19 היגרו מספר יפנים לברזיל. אחד מהם היה מיצ’יו מאדה. מאדה היה מומחה לג’ודו שלמד מייסודו של הג’ודו המודרני, ג’יגורו קנו. כיום מתקיימות הרבה דיונים על הדרך בה התפשטה האמנות הידועה כיום כג’יו-ג’יטסו ברזילאי.
התיאוריה הידועה ביותר היא זו: מאדה התחיל להפיץ את אמנות הלחימה היפנית ולימד את קרלוס גרייס, שהיה בן 15 באותה תקופה ואחיו הגדול של הליו גרייס. עשר שנים לאחר מכן פתח קרלוס את בית הספר הראשון לג’יו-ג’יטסו ברזילאי בריו דה ז’ניירו, הידוע בשם Academia Gracie de Jiu-Jitsu. אחיו הצעיר של קרלוס, הליו, חידש את קרב הקרקע והפך אותו למה שמוכר כיום כ-Gracie Jiu-Jitsu.
היסטוריונים מטילים ספק בסיפור החד-צדדי הזה. נטען שלצד משפחת גרייס היו גם השפעות חשובות נוספות. נראה שהסיפור לא פשוט בשחור ולבן. לפי ההיסטוריונים, היו עוד אנשים שתרמו לפיתוח הג’יו-ג’יטסו בברזיל.
גרייסי ג’יו-ג’יטסו מול ג’יו-ג’יטסו ברזילאי
שמות אלו משמשים לעיתים קרובות לסירוגין. האם יש הבדל ברור ביניהם?
משפחת גרייס רואה את עצמה כמייסדת האמנות ומכנה אותה לעיתים קרובות גרייסי ג’יו-גיטסו. מבחינה בינלאומית, מתייחסים לרוב ל-ג’יו-ג’יטסו ברזילאי (Brazilian Jiu-Jitsu) כדי להצביע על הספורט שמגיע מברזיל, ולא מיפן. בנוסף, כיום יש הבחנה בין ספורט להגנה עצמית. רבים משתמשים בשם גרייסי ג’יו-גיטסו כאשר מדובר בהיבט ההגנה העצמית של האמנות. לעומת זאת, BJJ נחשבת לרוב לענף התחרותי של הספורט.
כך, עבור רבים, גרייסי ג’יו-גיטסו מייצגת את ההגנה העצמית, בעוד ג’יו-ג’יטסו ברזילאי (Brazilian Jiu-Jitsu) מייצגת את ההיבט הספורטיבי של האמנות.
ג’יו-ג’יטסו יפני מול ג’יו-ג’יטסו ברזילאי
מה ההבדל בין ג’יו-ג’יטסו יפני לג’יו-ג’יטסו ברזילאי?
ג’יו-ג’יטסו יפני היא אומנות הגנה עצמית שמקורה בסמוראים היפנים (לוחמים יפנים). כיום אומנות לחימה זו עדיין נלמדת. הטכניקות שהיא כוללת הן בעיטות ואגרופים, אך גם זריקות, נעילות מפרקים וחניקות.
ההבדל בין ג’יו-ג’יטסו יפני לבין ג’יו-ג’יטסו ברזילאי הוא ש-BJJ מתמקד בעיקר בהבאת הקרב לקרקע. בג’יו-ג’יטסו יפני יש גם דגש על טכניקות בעמידה, כמו בעיטות ואגרופים.
ג’ודו מול ג’יו-ג’יטסו ברזילאי
שורשי ה-BJJ נמצאים בג’ודו היפני. מה ההבדל כיום בין שתי האמנויות הללו?
אם צופים בסרטוני אימון ישנים של ג’ודו ביפן, זה נראה במידה רבה כמו ג’יו-ג’יטסו ברזילאי מודרני. עם זאת, במהלך השנים האמנויות התפתחו וכיום ניתן לראות הבדל ברור ביניהן. גם כללי התחרויות שונות מאוד. בפשטות, ג’ודו מתמקד בעיקר בהיבט הבעמידה, בעוד ש-BJJ מתמקד בעיקר בקרב על הקרקע.
המטרה בג’ודו היא לבצע זריקה מושלמת, בעוד שהמטרה ב-BJJ היא לגרום ליריב להיכנע (submit). עם זאת, זה לא אומר שלא ניתן לבצע כניעות בג’ודו או זריקות ב-BJJ. בשל כללי האמנויות, הדגש שונה: בג’ודו מותרות פחות כניעות, וב-BJJ ניתן לבחור להיכנס לקרקע ישירות מבלי להוריד את היריב (guard pull).
לסיכום, ג’ודו מתמקד בזריקות ויש פחות דגש על כניעות, בעוד ש-BJJ מתמקד בכניעות ויש פחות דגש על זריקות.
הצמיחה של ג’יו-ג’יטסו ברזילאי: UFC
ב-25 השנים האחרונות ג’יו-ג’יטסו ברזילאי הפך לפופולרי מאוד. כיום האמנות נלמדת ומופעלת ברחבי העולם. חלק גדול מהפופולריות נוצר בעקבות הקמת אליפות הלחימה האולטימטיבית (UFC) בשנת 1993. ה-UFC נוסדה בארצות הברית כדי לבדוק איזו אמנות לחימה היא היעילה ביותר. לוחמים ממדינות שונות התמודדו אחד מול השני ונבדקה האפקטיביות של כל דיסציפלינה – מתאבקים, מתאגרפים, קראטקאיות, ג’יו-ג’יטסוקאים וקיקבוקסרים.
בין המשתתפים היה גם לוחם ג’יו-ג’יטסו קטן מברזיל – רויס גרייסי (Royce Gracie). רויס התמודד מול לוחמים שונים וניצח את כל יריביו, לא פעם אחת, אלא בארבעת האירועים הראשונים של UFC – UFC 1, 2, 3 ו-4 בין 1993 ל-1994. הניצחונות שלו לא היו מקריים, אלא משכנעים – הוא הצליח לגרום ליריבים להיכנע באמצעות נעילות זרועות וחניקות.
מלבד הניצחונות המשכנעים, אנשים שמו לב שרויס לא היה לוחם גדול או חזק במיוחד. הוא היה לוחם קטן שהשתמש בטכניקה עליונה. לאחר האירועים הראשונים של UFC, ג’יו-ג’יטסו ברזילאי נחשב ל-“כוח עליון” מסוג מסוים. מאז, האמנות נלמדת ומופעלת ברחבי העולם.
מערכת החגורות
כמו ברבות מאמנויות הלחימה, גם ב-BJJ קיימת מערכת חגורות שמראה את רמת המתאמן. קיימת הבחנה בין ילדים למבוגרים (16+).
מבוגרים
למבוגרים קיימות החגורות הבאות בג’יו-ג’יטסו ברזילאי: לבן, כחול, סגול, חום ושחור. בנוסף, ניתן לקבל פסים על החגורה – עד 4 פסי התקדמות לכל חגורה. הפסים משמשים למעקב אחר ההתקדמות ולהבחנה בין רמות שונות באותה חגורה.
בעלי חגורה שחורה יכולים גם לקבל דרגות נוספות, שמוצגות גם הן באמצעות פסי התקדמות. כך, אחרי החגורה השחורה מגיעה חגורה שחורה דרגה 1, אחריה דרגה 2 וכן הלאה.
ילדים
לילדים קיימות החגורות הבאות (לפי סדר): לבן, אפור, צהוב, כתום וירוק. חגורת ירוק לילדים נחשבת ל-“חגורה שחורה לילדים”.
בחלק מהחדרים משתמשים גם בחגורות ביניים נוספות: לבן-אפור, שחור-אפור, צהוב-לבן, צהוב-שחור, כתום-שחור, ירוק-לבן וירוק-שחור. חגורות אלו משמשות כשלב ביניים. כאשר ילדים מגיעים לגיל 16, הם ממשיכים עם חגורה כחולה למבוגרים.
ג’יו-ג’יטסו ברזילאי בלי חליפה: No-Gi BJJ
בניגוד, לדוגמה, לג’ודו, ג’יו-ג’יטסו ברזילאי ניתן להתאמן גם בלי חליפה (BJJ gi). סוג זה נקרא No-Gi Brazilian Jiu-Jitsu, או בקיצור: No-Gi. ג’יו-ג’יטסו בלי חליפה נקרא גם גרפלינג.
האימון בלי חליפה משנה מאוד את הדינמיקה של הספורט. למשל, יש פחות חיכוך ואין בגדים לתפוס. בנוסף, אי אפשר להשתמש בבגדים לביצוע כניעות כמו חניקות. No-Gi בדרך כלל מתבצע עם מכנסי ספורט קצרים (Grappling Shorts) וחולצת דחיסה (Rashguard).
המונחים הבאים משמשים לעיתים לסירוגין, אך משמעותם כמעט זהה: No-Gi Brazilian Jiu-Jitsu, No-Gi Jiu-Jitsu, No-Gi, Submission Grappling או Grappling.
תחרויות
ישנם סוגים שונים של תחרויות בג’יו-ג’יטסו ברזילאי. קיימות תחרויות עם חליפה ותחרויות בלי חליפה. תחרויות עם נקודות, ותחרויות בלי נקודות (Submission-Only). תחרויות עם מערכת הדחה אחת (Single Knock-Out), בה הפסד אחד מסיים את ההשתתפות, ותחרויות עם מערכת רונד-רובין (Round-Robin), שבה מתמודדים מול כל המשתתפים בקבוצתך. גם הנקודות והטכניקות המותרות משתנות בין התחרויות.
מערכת הנקודות
בג’יו-ג’יטסו ברזילאי, ניצחון משכנע מושג כאשר היריב מכניע את עצמו (Submission). אם זה לא קורה, מנצח המתאמן עם מספר הנקודות הגבוה ביותר. הפעולות הבאות מקנות נקודות ב-BJJ:
- Takedown (הבאת היריב לקרקע): 2 נקודות
- Sweep (הפיכת היריב מהקרקע): 2 נקודות
- Knee on belly (ברך על הבטן): 2 נקודות
- Guard pass (מעבר שומר): 3 נקודות
- Mount position (מיקום רכיבה): 4 נקודות
- Back position (מיקום גב): 4 נקודות
שאלות נפוצות על ג’יו-ג’יטסו ברזילאי (BJJ)
למה מתייחס BJJ?
BJJ מתייחס ל-ג’יו-ג’יטסו ברזילאי.
מאיפה הגיע BJJ?
ג’יו-ג’יטסו ברזילאי התפתח בברזיל, אך שורשיו בג’ודו היפני.
למה BJJ?
BJJ היא ספורט שמאתגר אותך במגוון תחומים. מעבר להיבט הפיזי, מדובר גם בספורט שכל שבו צריך ללמוד לפתור בעיות תחת לחץ. בנוסף, זו דרך יעילה להגנה עצמית ומיועדת לכולם.
האם BJJ מסוכן?
אימון BJJ, כמו כל ספורט אחר, טומן בחובו סיכון לפציעות. עם זאת, זה לא אומר שמדובר בספורט מסוכן. חשוב להתאמן בצורה בטוחה, ולדאוג תמיד להפסיק בזמן על כניעות (submissions). אם יש ספק לגבי הסיכון של טכניקה מסוימת, מיקום או מצב מסוים – שאל את המדריך שלך.
מה ההבדל בין BJJ לבין ג’יו-ג’יטסו?
BJJ מתייחס לג’יו-ג’יטסו ברזילאי, בעוד שג’יו-ג’יטסו אינו מציין אם מדובר בג’יו-ג’יטסו יפני או ברזילאי. בפועל, לעיתים משתמשים במונח ג’יו-ג’יטסו גם כדי להתייחס ל-BJJ.
כמה זמן לוקח להגיע לחגורה כחולה?
בממוצע, 2–3 שנים לספורטאי ממוצע. כמובן, זה יכול להיות גם מהיר יותר אם מתאמנים הרבה, או לקחת יותר זמן אם מתאמנים פחות.
כמה זמן לוקח להגיע לחגורה שחורה?
בממוצע, 8–10 שנים לספורטאי ממוצע. שוב, זה יכול להיות מהיר יותר אם מתאמנים באופן תדיר, או לקחת יותר זמן אם מתאמנים פחות.